→ כל המדריכים

📏 איזה חתך כבל צריך? המדריך המלא לפי אמפר, אורך ושיטת התקנה

2026-08-12

"איזה חתך?" היא כנראה השאלה הנפוצה ביותר בקבוצות החשמלאים — ובצדק. חתך קטן מדי מתחמם בקיר. חתך גדול מדי שורף כסף ולא נכנס להדקים. והתשובה הנכונה כמעט אף פעם לא נגמרת ב"2.5 לשקעים" — כי אותו כבל בדיוק מתנהג אחרת ב-10 מטר וב-40 מטר, בצינור בודד ובצרור כבלים.

המדריך הזה בנוי כמו ההחלטה עצמה: קודם הזרם, אחר כך האורך, בסוף שיטת ההתקנה. בעלי בתים — תבינו מה החשמלאי מחשב ולמה "פשוט תמתח כבל" היא לא תשובה. חשמלאים ולומדים — זה סדר החישוב, עם המספרים.

הערכים במדריך שמרניים ומיועדים להתמצאות ולתרגול. את ההכרעה בפועל מקבלים מול טבלאות התקן ונתוני היצרן העדכניים — ובידי חשמלאי בעל רישיון בלבד.

הכלל שמעל הכול: המא"ז מגן על הכבל

לפני כל טבלה, העיקרון שסביבו הכול בנוי: המא"ז לא מגן על המכשיר — הוא מגן על הכבל שבקיר. לכן בוחרים אותם יחד, תמיד באותו סדר:

מא"ז גדול על מוליך דק הוא הטעות המסוכנת בתחום: הכבל מתחמם בקיר, והמא"ז — שאמור להציל אותו — פשוט לא מרגיש. אם החישוב "לא סוגר", מגדילים את החתך. אף פעם לא את המא"ז.

טבלת הייחוס — חתכים נפוצים, נחושת, בצינור

הערכים שמרניים במתכוון (ערכי-קורס, נחושת בצינור). אלה אותם ערכים שמחשבון החתך באתר עובד איתם:

שלוש הערות שהופכות את הטבלה מרשימה-לשינון לכלי עבודה:

מהלוחית אל המספר: כמה זרם הצרכן באמת מושך

הטבלאות מדברות באמפרים, אבל לוחית המכשיר מדברת בוואטים. ההמרה פשוטה: במעגל חד-פאזי מחלקים את ההספק ב-230.

שלוש הסתייגויות שהופכות את החשבון הפשוט לנכון:

מי שרוצה את החישוב המדויק כולל מקדם הספק — מחשבון הזרם ב-‎/calculators עושה את זה, חד-פאזי ותלת-פאזי.

למה האורך משנה: מפל מתח

לכל מוליך יש התנגדות. כשזרם עובר בו, חלק מהמתח "נשאר על הכבל" ולא מגיע לצרכן. התקנות קובעות למעגל סופי ירידת מתח של עד 3% — ומעבר לזה מנורות מהבהבות בהתנעות, מנועים מתחממים, ומכשירים רגישים מאותחלים.

הנוסחה פשוטה משנדמה. במעגל חד-פאזי הזרם הולך וחוזר, ולכן מכפילים את האורך ב-2:

דוגמה מהשטח, מעגל שקעים 16A על 2.5 ממ"ר:

זו הנקודה שרוב הטעויות נופלות בה: אותו עומס בדיוק, אותו כבל בדיוק — והתשובה מתהפכת בגלל 15 מטר. לכן "2.5 לשקעים" נכון ברוב הדירות ומפסיק להיות נכון במחסן שבקצה החצר.

במעגל תלת-פאזי מאוזן התמונה נוחה יותר: מקדם ‎√3 במקום 2, והבסיס 400V — ולכן קו תלת-פאזי סובל אורך גדול בהרבה באותו חתך. זו אחת הסיבות שכיריים והזנות גדולות מחווטים תלת-פאזי.

מי שלא רוצה לחשב ביד — מחשבון ירידת המתח ומחשבון בחירת החתך ב-‎/calculators עושים בדיוק את החישוב הזה, כולל בדיקת כושר העמסה, ועובדים גם בלי קליטה.

שיטת ההתקנה: אותו כבל, כושר העמסה אחר

כושר ההעמסה של כבל נקבע לפי כמה מהר הוא מצליח להיפטר מהחום שלו. אותם ממ"ר בדיוק נושאים זרם שונה בתנאים שונים:

המסקנה המעשית: כשמעתיקים "ערך מהטבלה" בלי לשאול איך הכבל רץ בפועל — טועים תמיד לכיוון המסוכן. מקדמי ההפחתה המדויקים לכל מצב נמצאים בטבלאות התקן; החוכמה בשטח היא לזהות שנכנסתם לתנאי מופחת ולבדוק, במקום להניח.

ולעניין החומר: הערכים למעלה הם לנחושת. מוליך אלומיניום באותו חתך נושא בקירוב רק כ-78% מהזרם — רלוונטי בעיקר בהזנות ותיקות ובכבלי חברת החשמל, לא במעגלים ביתיים חדשים.

דוגמאות שחוזרות בשטח

איך מזהים חתך קטן מדי במתקן קיים

בבית חדש החתך הוא החלטת תכנון. בבית קיים הוא לפעמים תעלומה — הכבל בקיר, התוכניות אבדו, ומה שנשאר הם הסימנים. אלה הקלאסיים:

הסימנים האלה לא מוכיחים שהחתך קטן — הם מוכיחים שמשהו דורש מדידה. חשמלאי עם מודד יבדיל בין חיבור רופף, עומס-יתר וחתך שגוי בכמה דקות. מה שאסור לעשות איתם זה כלום.

הטעויות הנפוצות — ומה עושים במקומן

שאלות שחוזרות

לסיכום — סדר ההחלטה בארבע שורות

עברתם את ארבע השורות ויצא לכם חתך גדול מהצפוי? זה לא בזבוז — זה ההבדל בין תכנון לניחוש.

הערכים במדריך שמרניים ונועדו ללימוד ולהתמצאות. ביצוע בפועל — לפי טבלאות התקן ונתוני היצרן, ועל ידי חשמלאי בעל רישיון בלבד. בספק? עדיף שיחת טלפון מאשר כבל חם בקיר.

המדריך כללי ואינו תחליף לתכנון מקצועי פרטני. בכל סתירה — חוק החשמל ותקנותיו גוברים, והעבודות בפועל לבעלי רישיון מתאים בלבד.